טיול יום ב"פרה-קורדיז'רה" - מפל אל-סלטו

הקדמה לאזור

מנדוזה ידועה מאוד בזכות היקבים הרבים והקירבה לאנדים הגבוהים, אבל חוץ מהאתרים הקלאסיים יש הרבה מסלולי יום נחמדים יחסית קרוב לעיר.
האזור ההררי של מנדוזה מתחלק לשלושה חלקים בגדול:
1) קו רכס האנדים הגבוהים - אזור פסגת אקונקגואה וגשר האינקה
2) הקורדיז'רה פרינסיפל - קו הרכס ה"בינוני" - גבהים של בין 3,500-5,500 מטרים
3) הפרה-קורדיז'רה - קו הרכס ה"נמוך" (בערך 1,500-3,500 מטר), הממוקם יחסית צמוד לעיר

היתרון של אזור הפרה-קורדיז'רה זה המגוון הרחב של מסלולים בגבהים לא קיצוניים, ככה שאין צורך להגיע להתרגל לגובה לפני שמטיילים בו. האזור כולל בתוכו גם את אגם פוטרריוס, המעיינות החמים של קצ'אוטה ומגוון מסלולים מסומנים מקומית שכמעט אך ורק המקומיים באזור מכירים. תוסיפו לכל הכיף הזה אזור נגיש מאוד בתחבורה ציבורית מהעיר - כמות קווים נוחה יחסית של חברת אנדסמר!
אני במקרה הגעתי מתוך רצון לחקור את המרחב לאחד המסלולים המגניבים שבו לטעמי, וטיילתי שם לבד לגמרי במשך כל היום.

אז נתונים טכניים של המסלול:
הדרך למפל אל סלטו יחסית ברורה ומסומנת יחסית טוב, אבל בסימון מקומי בלבד (חצים אדומים מדי פעם). המסלול הוא הלוך-חזור, כשאורכו הוא כ-6 ק"מ לכיוון, במהלכם עולים (ואח"כ יורדים) כמעט 1,000 מטר.
השביל מתחיל בעיירה שנקראת אל סלטו. ניתן להגיע אליה בקו ישיר מהטרמינל במנדוזה 3 פעמים ביום (הקווים עושים הלוך-חזור בשעות קבועות). כדי להספיק את המסלול כדאי לקחת את הקו הראשון שיוצא ב-08:00 מהטרמינל במנדוזה ולחזור עם הקו האחרון שחוזר בשעה 17:15.

סיפור הדרך

כמו שכתבתי כבר, רוב המסלול ברור מאוד ופשוט הולכים על השביל הקיים, ויש רק כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן בפיצולים פחות ברורים.
את המסלול מתחילים מהתחנה האחרונה של האוטובוס. עולים בדרך העפר לכיוון ההרים, ובסופה יש שער, ששביל הג'יפים שאחריו הוא תחילת המסלול. לרוב השער נעול, וכדי להגיע לתחילת המסלול צריך או לזחול מתחתיו או לעשות מעקף קטן (ולטעמי נוח יותר).
כדי לעקוף פשוט צריך לרדת לואדי קטן בערך 100 מטר לפני השער הנעול בנקודת עיקול של הדרך, לחצות שתי גדרות תיל בנקודות מעבר קלות ולהמשיך לכיוון ההרים עד שפוגשים שביל מסודר שלוקח שמאלה ומתחבר חזרה לדרך הרחבה.
משם ממשיכים על השביל עד לפיצול נוסף שבו פנייה קטנה שמאלה לכיוון הנחל או המשך בדרך הרחבה. לוקחים את הדרך השמאלית, חוצים את הנחל וממשיכים בדרך הברורה לתוך העמק. אחרי עוד בערך ק"מ, מגיעים לנקודה נוספת בנחל עם עמוד סימון דהוי. בנקודה זו חשוב לשים לב לחצות את הנחל ולהמשיך בדרך שמעברו השני ולא לקחת את הדרך שממשיכה לכיוון העמק.
מכאן, הדרך ממשיכה להיות מאוד ברורה ומתעקלת שמאלה אחרי בערך 2 ק"מ לכיוון נחל שנשפך לעמק הגדול שבו הולכים. מדי פעם יש שילוטים שמסמנים את הגובה. בעמוד שמסמן 2,700 מטר מעל פני הים הדרך מפסיקה להיות מאוד ברורה, ובשלב זה צריך להמשיך עוד קדימה ולא לפנות.
הנקודה האחרונה שצריך לשים לב אליה היא כשמתקרבים למפל ומתחילים לראותו. שם יש אזור מעט מסולע ואנדרטה קטנה (פלאח על סלע, לא משהו מרשים), בו צריך לחתוך למעלה ולטפס לנקודת תצפית ולא להמשיך ולהיכנס לתוך תוואי הנחל.

בסה"כ הדרך לא מאוד קשה אבל עולים הרבה מאוד (כ-1,000 מטר כל היום) שאותם חוזרים גם. לכן חשוב לשים לב לזמנים כדי שלא תיתקעו בלי אוטובוס חזרה (אין הרבה תנועה ככה שלא בטוח יהיה קל להשיג טרמפ חזרה).

טיפים

• אמורה להיות אופציה גם לטפס מעל המפל, אבל בשביל זה צריך כבר להישאר לישון באזור/רכב וציוד מתאים
• יש המון מסלולים נוספים באזור זה שניתן להגיע אליהם יחסית בקלות